"פסוריאזיס היא מחלת עור אוטואימונית כרונית, המתאפיינת בדלקת ובתאי עור מתים. המחלה יכולה להיות קלה, בינונית או קשה, והיא עלולה לגרום לכאב, גרד, אי נוחות ופגיעה באיכות החיים." אומר ד"ר אביגדור סרברניק.
הטיפול בפסוריאזיס נעשה באמצעות תרופות מקומיות, תרופות סיסטמיות, וקרני אולטרה סגול. תרופות ביולוגיות הן סוג של תרופות סיסטמיות, הפועלות על מערכת החיסון כדי להפחית את הדלקת והתחלואה.
תרופות ביולוגיות לפסוריאזיס הן יעילות ביותר, אך הן עלולות להיות מלוות בתופעות לוואי. בנוסף, לא כל החולים מגיבים היטב לטיפול בתרופות ביולוגיות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את המאפיינים החברתיים הדמוגרפים והקלינים של חולי פסוריאזיס שטופלו במספר רב של תרופות ביולוגיות.
המחקר בוצע באמצעות ניתוח נתונים של חולי פסוריאזיס, שקיבלו תרופות ביולוגיות בין השנים 2015-2020. הנתונים נאספו ממספר מרכזים רפואיים בארצות הברית ובקנדה.
ד"ר אביגדור סרברניק מציין כי המחקר כלל 1,039 חולי פסוריאזיס, שנטלו תרופות ביולוגיות. מתוכם, 65 מטופלים (6.3%) נאלצו להחליף מספר תרופות ביולוגיות במהלך תקופת המחקר.
השוואה בין שתי הקבוצות של חולי פסוריאזיס העלתה את הפערים הבאים:
מגדר: נשים היו בסיכון גבוה יותר להחליף מספר תרופות ביולוגיות מאשר גברים (יחס סיכונים יחסית [HR] 2.03, 95% רווח בר-סמך [CI] 1.24-3.33).
אורך המחלה: חולי פסוריאזיס עם מחלה קצרה יותר היו בסיכון גבוה יותר להחליף מספר תרופות ביולוגיות מאשר חולי פסוריאזיס עם מחלה ממושכת יותר (HR 1.66, 95% CI 1.03-2.68).
התחלת הטיפול הביולוגי: חולי פסוריאזיס שקיבלו טיפול ביולוגי בשלב מוקדם יותר של המחלה היו בסיכון גבוה יותר להחליף מספר תרופות ביולוגיות מאשר חולי פסוריאזיס שקיבלו טיפול ביולוגי בשלב מאוחר יותר של המחלה (HR 1.73, 95% CI 1.13-2.69).
נטילת תרופות סיסטמיות לפני התחלת הטיפול הביולוגי: חולי פסוריאזיס שנטלו תרופות סיסטמיות לפני התחלת הטיפול הביולוגי היו בסיכון גבוה יותר להחליף מספר תרופות ביולוגיות מאשר חולי פסוריאזיס שלא נטלו תרופות סיסטמיות לפני התחלת הטיפול הביולוגי (HR 1.79, 95% CI 1.16-2.79).
רמות שומנים גבוהות בדם: חולי פסוריאזיס עם רמות שומנים גבוהות בדם היו בסיכון גבוה יותר להחליף מספר תרופות ביולוגיות מאשר חולי פסוריאזיס עם רמות שומנים תקינות בדם (HR 1.81, 95% CI 1.18-2.73).
Comentarios