top of page

הקשר בין מחלת מעי דלקתית ורוזאציאה

הירחון הדרמטולוגי לדרמטולוגיה ולטיפול מיוני שנה זו, מדווח על הקשר בין מחלות המעי הדלקתיות, מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית, ומחלת העור הדלקתית רוזציאה. מחלות דלקתיות אלו הן כרוניות, ומשיקות לבעיות סביבתיות ובעיות בגוף האדם. למרות, נתונים רבים מקשרים בין שתי סוגי המחלות,עדין לא ברור אם מחלת המעי היא שמעלה את שכיחות הרוזציאה, או להפך.

מסיבה זו נעשה המחקר, על שמונה מחקרים שונים שבוצעו לקשר בין המחלות, ונמצא כי רוזציאה שכיחה יותר בחולי מחלת המעי הדלקתית בהשוואה לקבוצות ביקורת. הן מחלת הדלקתית הן מחלת קרוהן והן מחלת המעי הכיבית , הדגימו שכיחות גבוהה של רוזציאה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בעבודה שבדקה מחקרים על הקשר בין מחלות המעי הדלקתית לסוגיהן והקשר לרוזציאה, הודגם הקשר באופן חד משמעי, אך עדין יש צורך לברר ולהבין את המכניזם בין הרוזציאה ומחלות המעי הדלקתיות.



הקשר בין בהרת העור ומחלות עוריות וחוץ עוריות של מערכת החיסון


במאמר סקירה שפורסמה ביולי האחרון, בעיתון ארכיבים (ARCHIVES) של מחקר דרמטולוגי , מדווחים המחברים על עבודה שבדקה מעל ל-612 מיליון איש, ואיתרה ביניהם 39,173 חולי בהרת. בעבודה ניסו לבדוק הקשר בין הבהרת ומחלות מערכת החיסון, הן של העור והן של הגוף. לציין כי בין החולים בבהרת (VITILIGO) ,17.7% סבלו מיותר ממחלה אחת של מערכת החיסון.

המחלה השכיחה ביותר אצל חולי הבהרת הייתה סכרת מסוג 1, מחלת פרקים ראומטואידית, מחלת הזאבת הסיסטמית, דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס, מחלת אדיסון ומחלת הטרשת הסיסטמית. מחלות העור שהיו שכיחות בנוסף לבהקת, היו התקרחות חלקית ומחלת הטרשת הסיסטמית עם ביטויים עוריים בלבד, מחלת בכצט, פיודרמה גנגרנוזום והידראדניטיס מוגלתית. הקשר בין הבהרת והמחלות של מערכת החיסון, היה בולט יותר באוכלוסייה הזקנה ואצל נשים.

במחלות שאין להם כל קשר עם מעורבות העור, נמצאה שכיחות של מחלות דרכי המרה הטרשתיים, אנמיה פרניציוזה, מחלת אדיסון ודלקת אוטואימונית של בלוטת התריס.

בשל השכיחות הגבוהה בקשר בין בהרת ומחלות שונות של מערכת החיסון, יש חשיבות להאיר את הקשר הזה ולעקוב ולבדוק אפשרות של מחלות מערכת החיסון, בחולים אלה.



מהו הטיפול היעיל ביותר לאקנה


בעבודה שהתפרסמה בירחון אנלס (ANNALS) של רפואת המשפחה, נבדקו התרופות השונות הניתנות כטיפול באקנה (פצעי בגרות) .מחלת עור זו שכיחה מאוד והערכה היא כי 9.4% מאוכלוסיית העולם סבלה או סובלת ממחלה זו.

נבדקו פרסומים בספרות העולמית, של מבחנים סמויים שבדקו 37 תרופות וטיפולים שונים. הושוו היעילות הפרמקולוגית של תרופות וטיפולים לאקנה, תוך התייחסות להפחתה באחוז ובמספר הנגעים אצל המטופלים. המטופלים שנבדקו היו בני כל גיל ובני כל מין. הם טופלו בתרופות לא פחות משבועיים ימים. בעבודות אלו, נבדקה הירידה הממוצעת בסך הנגעים, הן הנגעים הדלקתיים והן הנגעים שאינם דלקתיים.

נמצאו כ-210 מאמרים המתארים מעל ל-250 עבודות לצורך המחקר הנוכחי. נבדקו כ-65,601 מטופלים, אשר הגיל הממוצע היה 20.4 שנים, ואשר משך הטיפול הממוצע בנגעים היה 12 שבועות.

התרופה היעילה ביותר ,בצורה מובהקת, הייתה התרופה רקוטאן הניתנת דרך הפה, ובעקבותיה השילוב של אנטיביוטיקה מקומית, רטינואידים מקומיים (ראטאביט) וכן בנזואיל פרוקסיד (בנזאק) מקומי וכן טיפול משולב של אנטיביוטיקה סיסטמית, רטינואידים מקומיים ובנזיל פרוקסיד.

כאשר בדקו טיפול בתרופה בודדת, מצאו שאנטיביוטיקה סיסטמית ומקומית, רטינואידים מקומיים, נמצאו יעילים לנגעים דלקתיים, בעוד שלאנטיביוטיקה סיסטמית או אנטיביוטיקה מקומית הייתה אפקט השפעה חלשה יותר על הנגעים הלא דלקתיים.


הקשר בין מחלת מעי דלקתית ורוזאציאה




Comments


bottom of page